אני בת 30, תמיד הייתי ידועה ב"לב הטוב שלי", הנרקיסיסט שלי ידע את מי לדוג.
הרבה לפני שידעתי מה זה נרקיסיסט, במקרה שלי נרקיסיסט סמוי, הייתי בזוגיות שהובילה לחתונה שהתבטלה. אחרי כמה חודשים הכרתי את הבן זוג הכי מושלם (על פניו) שהייתי איתו.
ידעתי שאין דבר כזה מושלם וידעתי שיש קאץ', אך לא ידעתי כמה אני צודקת בתחושות שלי.
הזוגיות הייתה מדהימה. הרגשתי שהוא אוהב אותי כמו שלא אהבו אותי מעולם, היתה לו עבודה טובה עם שני תארים בגילו הצעיר, נראה טוב מאוד וכלפי חוץ מלאך.
מהר מאוד הוא רצה שנעבור לגור ביחד, אבל אצל אמא שלו, בטענה שצריך לחסוך כסף לבית משלנו. בדיעבד הבנתי שהוא הביא אותי למקום המוכר שלו והרחיק אותי מהכל. אחרי חודשיים שגרנו יחד הוא התחיל לעשות כל מיני דברים שלא הבנתי אותם אז, הוא הקטין אותי לפעמים, עזב אותי הרבה פעמים וידע להחזיר אותי בצורה הנעימה והחכמה שלו.
לא ידעתי איך לפרש את ההתנהגויות האלה כי תמיד היו לו שתי "דמויות", כך הייתי קוראת לזה. הדמות הרעה שלו הייתה יוצאת מידי פעם, במיוחד שהכל היה טוב מאוד בנינו. תמיד האשים אותי שאני לא מעריכה ומזלזלת וידעתי שאני לא כזאת. בגלל שידעתי את זה, הייתי מציבה לו גבולות ולכן הוא היה נפרד ממני הרבה, פעם הוא אמר לי: "אנחנו שני אלפא, אנחנו לא נסתדר" .
זה סיפור מטורף, שחוויתי בו כל כך הרבה דברים, לא דמיינתי שיש אנשים כאלה בעולם. בגלל שאני אדם שאוהב לחפור בדברים במקרה גיליתי שיש לו הפרעה נפשית כי חקרתי והתעניינתי.
ידעתי שלמקום הזה אני לא רוצה לחזור בחיים! למרות זאת, היה קשה מאוד ללכת, אבל עמדתי על שלי ולא הסכמתי לקבל יחס שכזה. הלכתי כשעדיין לא הייתי מודעת לבעיה שלו. באותו יום, כשחזרתי לבית שלי, נתקלתי בפוסט על נרקיסיזם. אז הבנתי שהזוגיות שלי הייתה שקר, שלא באמת אהבו אותי.
מצד אחד שמחתי שלא נשאבתי לזה במשך שנים כמו שקורה להרבה אנשים, ומצד שני נכנסתי לסטרס ודיכאון. גם אני לקחתי ציפרלקס והתחלתי ללכת לפסיכולוג.
עד היום, חצי שנה אחרי יש לי "נפילות" של עצב, אני לא מצליחה לישון בכלל וזה רק קמצוץ של מה שהיה שם. התחלתי לכתוב ספר על כך וזו התרפיה האמיתית שלי.
Commenti