אני בת 41, גדלתי עם שני הורים נרקיסיסטים פסיכופתיים. רק לפני חמש שנים עזרתי אומץ להתנתק מהם סופית.
לצערי גם התחתנתי עם בעל עם קווי אישיות נרקיסיסטיים, והיום אני בשיאו של הליך גירושין ממנו. יש לי שלושה ילדים צעירים, שעבורם אני נלחמת כמו לביאה!
אני גאה בעצמי ומגלה כמה אני אישה חזקה ובריאה בנפשי.
כמה כוחות צריך בשביל להתנתק ממתעללים.
זה ממש לא קל להתנתק מהורים מתעללים שכאלו, במדינת ישראל, שהיא מדינה שמאדירה את התא המשפחתי. אף אדם לא הבין אותי מעולם וכל הסביבה תמיד נתנה תוקף למעשים הנפשעים של הורי. תמיד הרגשתי רגשות אשם, אך לא עוד!
אני מבינה שהקולות הפנימיים הבריאים שלי, תמיד צדקו. שאני לא הוזה ושאני רואה את המציאות בצורה בהירה ובריאה.
אמי ואבי עד היום אינם מודים בהתעללות שלהם, כמובן שמכחישים בכל תוקף את ההאשמות שלי כלפיהם. אמי הייתה נוהגת לצרוח עלי ועל אחיי, להשפיל אותנו ולהגיד שהלוואי שנישרף כולנו ולמה מגיע לה העונש הזה בחיים (אנחנו). תמיד צעקה עלינו, יום יום, לא ראתה אותי ואת צרכיי מעולם.
נאלצתי להיות מבוגרת מגיל מאוד צעיר, הייתי חשופה לסכנות ולהתעללות מצד מבוגרים אחרים, ואבא שלי לא היה נוכח בשום צורה, גם הוא נרקיסיסט שדאג בעיקר לעצמו ולנוחיותו.
באמת שיש לי סיפור חיים קשה. כעת אני בהליך גירושין מבעלי, וכמובן שאין לי רשת תמיכה משפחתית ואני מתמודדת לבד, אבל בגאווה גדולה ובגבורה רבה!
מרגישה ששומרים עלי מלמעלה, ונותנים לי כוחות גדולים ומראים לי את האור. כנראה שרב הנסתר על הגלוי.
Comments