האם הוא או היא ישתנו? התעללות נפשית

אנשים רבים חווים התעללויות בתוך במערכות יחסים רעילות. יחסים רעילים הם יחסים קרובים ומשמעותיים (בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין רב או מדריך לתלמידו) שהדינמיקה שלהם הרסנית. בעוד שיחסים קרובים מיטיבים מאפשרים גדילה והתפתחות של שני הצדדים, יחסים פוגעניים או רעילים מחלישים, מערערים, ומעוררים שנאה עצמית. הם פוגעים באמון בעצמי, בעולם וביחסים. הם מחבלים בשיפוט המציאות, בתפיסת המסוגלות וביכולת לאהוב ולחוש נאהב.

ביחסים רעילים יש התעללות גלויה ו/או סמויה. התעללות גלויה היא התעללות שקל לזהות. למשל, אלימות פיסית, שימוש בקללות, כפייה מינית ועוד. התעללות סמויה, לעומת זאת, מתקיימת מתחת לפני השטח, והיא לעתים קרובות "מצופה במרציפן". חשבו למשל על בעל שמעניק לאשתו ביטחון כלכלי ועוזר לה בתחומים נוספים, וגם מעביר מסרים דקים אך עקביים של: "בלעדיי את כלום ושום דבר", או של: "אחרי כל מה שנתתי לך – שלא תעזי" וכדומה.

למה אנשים נשארים ביחסים מתעללים?

מסיבות רבות, שביניהן פחד, תלות ועוד, ומשום שגם במערכות יחסים מאוד קשות כל אחד מקבל ומחזיק במשהו שהוא זקוק לו. למשל, בתחושה שהצד השני מגן עליו, בידיעה שהוא לא לבד בעולם, בחוויות של רגעים נפלאים בתוך הסיוט הכללי, ובתקווה שיום יבוא ודברים ישתנו.

ובמלים אחרות, ביחסים שיש בהם התעללות, כמעט תמיד מקווים הנפגעים שהפוגע/ת ישתנה ויהיה לקשר עתיד טוב יותר.

האם אפשר לשנות דינמיקה של יחסים רעילים/ מתעללים?

התשובה, כמובן, מורכבת, ותלויה בגורמים להתעללות ובמה שמתחזק את המערכת הזו. ואולם, במסגרת מוגבלת זו אנסה להתייחס למקרה פרטי, של התעללות בידי נרקיסיסט / פסיכופת

אישיות נרקיסיסטית ופסיכופתית של מתעללים

אדם שיש לו הפרעת אישיות נרקיסיסטית, לא פיתח יכולת אמיתית להתעניינות באחר, לאכפתיות כלפי האחר ולאהבה. זהו אדם שלפעמים יודע לדגמן התעניינות באחר, אך באופן אמיתי מרוכז בצרכיו האינסופיים. הוא צרכן בלתי נלאה של חיזוקים מכל סוג, ובפרט של הערצה והתפעלות. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לו להתמודד עם ביקורת, עם כישלונות וטעויות. הוא עצמו יכול להיות מאוד ביקורתי כלפי אחרים, אך ביקורת כלפיו, או מצב שבו הוא טועה או נכשל בפומבי, בלתי נסבלים עבורו. על ביקורות וספקות עצמיים שיש בו, הוא יכול לכסות בטון דיבור בטוח, בהופעה זחוחה ובביטול של כל מי שאינו הוא.

בהקשר של התעללות מצד אנשים נרקסיסטיים, חשוב לקחת בחשבון שהנרקסיסט אינו יכול לכונן מערכת יחסים אינטימית, שיש בה קירבה אמיתית, מכיוון שיחסי קירבה חושפים אותו לפגיעוּת. שהרי ביחסים אינטימיים, כל אחד לפעמים חזק ולפעמים חלש, לפעמים תומך ולפעמים נתמך, לפעמים צודק ולפעמים טועה, וכל אחד נחשף בפני השני על מגוון חלקיו. אדם עם אישיות נרקסיסטית צריך לחוש שהוא תמיד חזק, שולט ובלתי פגיע, ולכן הוא מאפשר רק מערכות יחסים שמבוססות על יחסי כוח, כשלפחות לכאורה, הוא בעל הכוח.

היטיבה לתאר זאת מטופלת שסבלה במשך כל נישואיה מהתעללות, ואמרה: "בעלי לא מדבר רק אליי בצורה מזלזלת ומשפילה. אני שומעת איך הוא מדבר אל העובדים שלו, אל בעלי מקצוע שמגיעים לתקן דברים בביתנו, אל שליחים ומלצרים: בתוקפנות, בזלזול ולעתים קרובות בצעקות. כאילו כולם נחותים ממנו, וכולם חייבים לציית לו".

אל המאפיינים הנרקיסיסטיים יכולה להצטרף גם אישיות פסיכופתית. מה שמאפיין את הפסיכופת הוא אטימות רגשית כלפי האחר ופגיעה ביכולת לחשיבה מוסרית. הפסיכופת, בדומה לנרקיסיסט, משתמש באחר לסיפוק צרכיו שלו. ואולם, בשונה מהנרקיסיסט, הוא לא מכיר בכללי מוסר ככאלו שחלים עליו. הוא אינו חש בושה, אשמה או חרטה, ולכן עלול לעולל לקרובים לו ביותר את העוולות החמורים ביותר. הוא מסוגל לגנוב, לשקר על כל דבר, להונות, ובמקרים קיצוניים אפילו לרצוח, מבלי שמעשים אלו יעוררו בו רגש כלשהו. לא בושה, לא אשמה ולא חרטה. לכל היותר צער על כך שלא פעל באופן יותר מתוחכם.

מובן שנטיות אלו של נרקיסיסטים, ועוד יותר של נרקיסיסטיים-פסיכופתיים, סוללות את הדרך למערכות יחסים אלימות ולהתעללות מכל הסוגים.

האם התעללות בידי נרקיסיסט/פסיכופת יכולה להיפסק?

אקדים ואומר: הפרעות אישיות נרקיסיסטית ו/או פסיכופתית כשמן כן הן: מדובר במאפיינים של האישיות ובהפרעות של האישיות. אישיות בריאה יכולה להשתנות במהלך החיים, באופן איטי מאוד ולא מכוון (לא מפני שאומרים לנו או מצפים מאיתנו להשתנות) וטיפול יכול מאוד לעזור בכך. אולם, הפרעות אישיות בהגדרתן מתארות אישיות נוקשה, ללא גמישות לסביבות שונות ולנסיבות משתנות. לכן, אדם נרקיסיסט או פסיכופת (או גם וגם) נוטה להשתמש באותם דפוסים לאורך חייו ובמקומות שונים בחייו (למשל בעבודה, בבית, ובחיי החברה).

חשוב להבין שאדם עם אישיות נרקיסיסטית ופסיכופתית לא רוצה להשתנות. שהרי כל התרככות חושפות אותו להתבוננות ומודעות עצמית. מודעות עצמית מובילה לתחושות מכאיבות של בושה ואשמה, להכרה בכך שאינו מושלם, שאינו כל יכול, שחלות עליו מגבלות, ושהוא כפוף לכללי הטבע והחברה. אנשים נרקיסיסטים ופסיכופתיים פיתחו במהלך חייהם הגנות מאוד עבות כנגד ההכרות המכאיבות הללו, והם לא ששים לוותר עליהן. זאת ועוד, אין להם סיבה להשתנות משום שהם מרוויחים לא מעט מההתנהגות המתעללת.

וכאן אכתוב את המלים המפורשות: אם אתם לכודים במערכת יחסים רעילה, וסובלים מהתעללות מצד בן או בת הזוג, מצד מורה, מדריך, רב, מנהל או מאמן, דעו שהדפוסים המתעללים לא עתידים להשתנות, אלא אם גם אתם וגם המתעלל תעשו עבודה מתמשכת ומוצלחת כל אחד לעצמו ולפעמים גם לשניכם כזוג.

קורה שהצד המתעלל חש מאוים, כשהצד השני בונה כוחות ומראה רצון לסיים את הקשר, ואז הוא יעשה ככל יכולתו להבטיח במפורש ("זה לא יקרה יותר") או במרומז (מחוות מרגשות, פתאום הוא מכין לך קפה..) שהוא משתנה. ואולם, כאמור, הדפוסים המתעללים עתידים לחזור ברגע שירגיש שהוסר האיום על הקשר.

למרבה הצער, אתם כנראה לא תשנו אותם, וכל שתוכלו לעשות הוא לשנות את עצמכם. לטפל בפצעים שנפערו, בטראומות שנוצרו, לשקם את הדימוי העצמי שלכם ולצאת לדרך חדשה, מוצלחת מקודמתה.

סביר שהגעתם למערכת יחסים מתעללת ונשארתם בה לאורך זמן מתוך פגיעות שסבלתם מהן עוד לפני כן. משום כך, ומשום שמערכת היחסים הרעילים פערה והעמיקה פגיעות אלו, כדאי ומומלץ לפנות לטיפול מקצועי ולהיעזר בו כדי להשתקם ולבנות באופן טוב יותר את מערכות היחסים האחרות בחייכם.

כותבת הפוסט: ד"ר הדס הרמתי, פסיכותרפיסטית ומרצה באקדמיה