הפרעת אישיות נרקסיסטית מאופיינת בערך עצמי נמוך ופגוע ובחסך רגשי, שמקורם ככל הנראה בילדות המוקדמת. לרוב המאובחנים בהפרעה גדלו בבית שבו לא קבלו מספיק נראות, שיקופים, התפעלות, תשומת לב או לחלופין, ניתן להם תפקיד של "כל יכולים" ולא הציבו להם מספיק גבולות כך שלא למדו לשאת תסכול ולהכיר במסוגלות האמיתית שלהם. נרקסיסטים רבים למדו מגיל צעיר לא להיות מחוברים לחוויות אלה (של חסך וערך עצמי נמוך) ובמקום נהגו להשתמש בהגנות שאיפשרו להם לתפקד ולא להרגיש בכאב הנפשי הכרוך בכך. על כן, החוויה הרגשית, שלרוב אינה מודעת, הינה של "בור" פנימי עמוק, שבאה לידי ביטוי בחוויה של ריקנות, שעמום ומוות נפשי. משאלתם היא למלא את ה"בור" הנפשי אם כי לרוב הסיכוי גדול שהוא לא יתמלא והם יצטרכו להכיר בו בטיפול וללמוד לחיות איתו. יחד עם זאת, ניתן לעבוד בטיפול, הן על הערך העצמי הפגוע והן על יציקת משמעות בעולמם הפנימי. אך מאחר ואנשים בעלי הפרעת אישיות מתקשים להסתכל על עצמם מבחוץ, הם אינם מודעים לבעיה ולא יפנו לטיפול. מבחינתם, אחרים הם הבעייתיים. ביחסים הבינאישיים שלהם, בשל החסך שתואר לעיל, הנרקסיסטים משתמשים בסובבים אותם כ"אובייקטים" ולא כ"סובייקטים" (בעלי צרכים ורצונות משלהם) כדי למלא את צרכיהם (למלא את ה"בור" הפנימי) וכדי לתדלק את הערך העצמי שלהם (באמצעות פידבקים מהסביבה). כמו כן, יכולת הנתינה של הנרקסיסטים כלפי הסביבה תהיה נמוכה כי בחוויה שלהם נתינה מרוקנת אותם עוד יותר והם יוותרו עם "בור" גדול עוד יותר.
להלן סימנים שאתם/ן נמצאים במערכת יחסים נרקסיסטית פסיכופתית:
(יתכן שיהיו מספר סימנים ללא יחסים מתעללים, אך ככל שהסימנים רבים יותר ועקביים יותר, יש סיכוי גדול יותר ליחסים מתעללים)
כשבן/ת הזוג שלך ממאן/ת לקחת חלק במרבית עבודות הבית או גידול הילדים ("אני לא הולך/ת לסופר", "אני לא מחתל/ת", "אני לא קם/ה בלילה" וכו') ואת/ה מוצא/ת את עצמך מתוסכל/ת שעיקר נטל עבודות הבית וגידול הילדים מונח על כתפייך. בנוסף, ההרגשה היא שהנתינה הינה חד צדדית, ואת/ה אינך מצליח/ה לקבל את תשומת הלב שאת/ה זקוק/ה לו. לעיתים, כתוצאה מכך, תתייאש/י ותמתנ/י את הנתינה שלך, והמרחק ביניכם יגדל.
כשבן/ת הזוג שלך ת/יהיה עסוק/ה שעות מרובות מעבר לעבודה בתחביבים שאוהב/ת. אם תנסה/י להציב לו/ה גבול ולבקש שיהיו יותר בבית, תתקל/י במבט זועם, כעס גלוי או סמוי שתזהה/י אותו דרך הבעות הפנים אשר יעורר בך פחד. יחד עם זאת, ככל שתשחררו יותר ותאפשרו לו/ה לעסוק בתחביביו, תגלו שמדובר ב"בור בלי תחתית".
כשבן/ת הזוג שלך קונה לעצמו/ה דברים חומריים יקרי ערך, לרוב מבלי להתייעץ איתך מתוך תביעה ש"מגיע לי" (כמו מכונית יקרה קניית תכשיטים או בניתוחים פלסטיים וכולי). כשאת/ה מנסה להביע מורת רוח על כך, הם זועמים על כך שאתם לא מפרגנים להם. גם כלפי הילדים הם ינהגו בפזרנות ודרכיהם ליצירת קשר תהיה דרך מתנות חומריות, לעיתים קרובות בניגוד לדעתכם ולערכיכם החינוכיים. הסיבה לכך נעוצה בכך שבאופן זה הם/ן מנסים למלא את הריקנות ועל כן העיסוק העיקרי הוא בנראות ובסממנים חיצוניים.
כשבן/ת הזוג שלך ת/יאפשר לילדים דברים שאתם לא מסכימים, כגון: לקנות דבר מה יקר ערך אשר עלול להיות מסוכן ולא בטיחותי, להכניס את הכלב הביתה בניגוד לדעתך ועוד. החוויה שלך היא שדברים נעשים "מעל הראש שלך" ואת/ה מרגיש/ה מסורס/ת ומוקטנ/ת. אתם מרגישים שהילדים בזים לכם לא פעם ומזלזלים בכם ולא פלא שכן הנרקסיסטים מהווים רוח גבית לכך.
כשבן/ת הזוג שלך יעשו את הדברים הללו באופן מניפולטיבי. כשתנסו לשקף להם שעשו דבר מה בניגוד לדעתכם, הם ידעו לתמרן אתכם באופן כזה שאתם תצליחו להשתכנע במניעיהם ותאבדו את הקו המנחה אתכם ואת דרך חשיבתכם. תרגישו שהם/ן "מערבבים" אתכם, תסגו מעמדתכן/ם ואולי אף תרגישו צורך להתנצל על עצם עמדתכם הראשונית.
כשבן/ת הזוג שלכם מקטינים אתכם באופן גלוי או סמוי באופן דיבורם. לעיתים ההקטנה היא דרך שיח מזלזל כלפי נשים באופן כללי, לעיתים זה כלפי הומואים, לעיתים זה דיבור גזעני, לעיתים זה כלפי המקצוע שלכם או החברות/ים שלכם וכולי. לא פעם קשה להבחין בכך וזה מאד עדין וסמוי אבל זה קיים וחודר עמוק פנימה ומשפיע אף על תפיסת הילדים אתכם.
כשאתם בחוויה של חשד כלפי בן/ת זוגך ומרגישים צורך לבלוש אחריו/ה ולבדוק האם הם בוגדים בכם. יחסים בריאים מושתתים על אמון. לעיתים קרובות אנשים שבוגדים הינם נרקסיסטים. כאמור, בבסיס ההפרעה קיים ערך עצמי נמוך, אליו הנרקסיסטים לא מחוברים. הם מנסים להסוות זאת (גם אל מול עצמם) ע"י הגנות גרנדיוזיות כגון: פניים ועוד. אבחירה ברמת חיים גבוהה (ראו לעיל: קניית דברים חומריים יקרי ערך). דרך נוספת להתמודד עם הערך העצמי הנמוך, היא בגידה. הנרקסיסטים מחפשים לקבל חיזוקים מהסביבה, להרגיש שהם מצליחים לכבוש. בעוד את בני/בנות הזוג הנוכחים הם/ן כבר כבשו, הם/ן זקוקים/ות להמשיך ולכבוש כדי לעלות את הערך העצמי שלהם/ן. אולם, מדובר בסיפוקים קצרי טווח, ועל כן, הדפוסים הללו יחזרו שוב ושוב.
כשבן/ת הזוג שלכם מתקשה לקבל ביקורת. הדבר נובע כאמור מערך עצמי כל כך נמוך שביקורת מבחינתם היא ממש מפרקת ובלתי נסבלת.
כשאת/ה מבקש/ת לעזוב את הקשר, הוא/ היא הופכים להיות נחמדים בצורה יוצאת דופן, יבטיחו לך ש"יקטפו לך את הכוכבים מהשמיים", אתם מתרככים ורוצים להאמין בכך, במיוחד אם יש לך משפחה וילדים, אבל הדפוסים הללו חוזרים לאחר מספר חודשים או שנים. לחלופין, הוא/היא הופכים להיות מניפולטיביים וערמומיים במיוחד, מפעילים מעין סוכנים שיפעלו במקומם נגדך ואת/ה מרגיש/ה כלוא/ה בשבי של אויבים ללא דרך מוצא. את/ה אומר/ת לעצמך, שעדיף להיות בצד שלו/ה מאשר מולו/ה *כי זו חוויה של סכנה*.
כשהם/ן נוהגים/ות להשתמש הרבה במשפטים הבאים: "את/ה משחק/ת משחקים", "את/ה פרנואיד/ית", "את/ה מעוות/ת את המציאות", "את/ה משוגע/ת", "את/ה מדמיינ/ת", "את/ה דרמתי/ת", "את/ה מגזימ/ה", "אני דואג/ת לך, את/ה לא בסדר בראש", "את/ה נוקמ/ת", "את/ה שקרנ/ית", "את/ה משתמש/ת ב... (למשל באחד הילדים)", "יצא/ת קטנ/ה (למשל אחרי ששינית את דעתך או טעית בקבלת החלטות מסוימת)", "את/ה רגיש/ה מידי" אלו למעשה השלכות מתוך עולמם/ן הפנימי עליך. או במשפטים כגון:"הכול בראש שלך", "זה מעולם לא קרה", "זה לא אומר כלום" (למשל, כשאת/ה רואה התכתבות שלו/ה עם מישהי/ו מהעבודה) אלו דוגמאות להכחשה
הימצאות בקשר כזה עלולה להוביל לחרדה, עצב, בטחון עצמי נמוך, כאבים גום זיהיתם/ן שהסימנים הללו מאפיינים את הזוגיות שלכם/ן , אתם/ן בחצי הדרך, פנו לטיפול שיסייע לכן/ם להתמודד עם דפוס אישיות זה.
הכותבת: עירית שדות, פסיכולוגית קלינית, מתנדבת בעוגן
Comments