גזלייטינג (gaslighting): ההתעללות הבלתי נראית

גזלייטינג (עמעום/תעתוע הדעת) הינה שלילה והכחשה של המציאות והרגשות של אדם אחר באופן שיטתי ומתמשך עד אשר האדם מתחיל לפקפק בשפיותו ובלגיטימציה של צרכיו. גזלייטינג הינו מניפולציה מרכזית במערכות יחסים המאופיינות בהתעללות נרקיסיסטית/פסיכופטית. במערכות יחסים מסוג זה הפוגע אינו רואה את האחר כאדם בפני עצמו, בעל צרכים ורצונות אינדבידואליים. הצד הנפגע במערכות יחסים כאלה, מנוצל ,לפעמים אינו מודע לכך, וסובל מבדידות, חוסר לגיטימציה ובלבול רב בנוגע ליכולתו להבין נכונה את המציאות.

מקור המונח Gaslighting (תאורת גז) בסרט אמריקאי משנות ה-30 בו מוצג גבר המנמיך ומגביר את תאורת הגז בבית, אך כאשר אשתו שואלת מי משנה את עוצמת האור הוא מכחיש שיש שינוי בתאורה, ואומר שוב ושוב שדבר לא השתנה. האישה מאבדת בהדרגה את אחיזתה במציאות וכתוצאה מכך את שפיותה.

סוגים של גזלייטינג

גזלייטינג קלאסי - זהו מרכיב בסיסי במערכת יחסים רעילה המתרחש דרך הכחשה ישירה וברורה של המציאות, לדוג': "זה מעולם לא קרה", "לא אמרתי את זה", "את מדמיינת". כאשר גזלייטינג קלאסי מתרחש בתוך קשר מתעלל, הנפגע חווה בלבול וספק עצמי וכך הופך יותר ויותר תלוי במפעיל המניפולציה (הנרקסיסט בקשר), אשר "מחזיק" את המציאות. למעשה הנרקיסיסט מכתיב את התסריט שנוח לו ומתווך אותו כמציאות לנפגע, ובכך שומר על שליטה וכוח בתוך הקשר. כאשר הנפגע מנסה לשמור על החוויה שלו ועל המציאות, הפוגע ישקיע מאד בניתוק הנפגע מהמציאות, עד שיגיע למצב בו הוא מקבל את המציאות המוכתבת לו ע"י המתעלל.

מניעה - הינה סוג של גזלייטינג הגורם לנפגע להיות מושתק במערכת היחסים מחשש שיאבד משהו (כגון את הקשר או דבר חשוב אחר), ובא לידי ביטוי במשפטים כמו "אני לא אדבר איתך אם תעלי שוב את הנושא הזה", "עוד פעם את מתלוננת?" במצב זה הנפגע מגיע למצב של ספק עצמי וחוויה שמשהו לא בסדר בו משום שהעלה את הנושא.

סתירה - הינה סוג של גזלייטינג הכולל משחק עם תחושת המציאות של הנפגע ע"י אמירה שאינו זוכר נכון את מה שקרה במציאות. אמירות כמו: "דווקא הכרתי אותך אחרי שנפרדתי מאשתי", "את מתבלבלת, לא לקחתי ממך כסף". במצבים אלה נפגע ההתעללות עלול לנסות לבדוק הודעות, אי-מיילים, תמונות או כל תיעוד אחר לגירסה שלו למציאות, ולמעשה מתחיל להרגיש כמו בלש בחיים של עצמו. זוהי גם נורת אזהרה חשובה! אם אתם מתחילים לבלוש אחר תיעוד ועדויות לתפיסת המציאות שלכם, סיכוי גבוה שמדובר בגזלייטינג.

הסטה - הינה שינוי נושא השיחה שמטרתו לגרום לנרקסיסט/פסיכופט להראות טוב, ולהציג את הנפגע באור שלילי. כך, במקום להתמודד עם ההאשמות נגדו יסיט את נושא השיחה ויאשים את האחר. למשל, ישתמש במידע ישן שהוא יודע על הנפגע על מנת להאשים אותו בהתנהגות שלילית כלשהי ולגרום לו בושה ("את מאשימה אותי בבגידה? לפני שהכרנו היית מסכימה לשכב עם כל אחד"). אפשרות נוספת היא שהנרקיסיסט/פסיכופט יעלה את הבעיות שלו עצמו כדי לתרץ את ההתנהגות הפוגענית ("לא התכוונתי לבגוד, זה יצא ככה, אני פשוט כל כך חושש להיות לבד") כל זאת, על מנת לשמור על שלמות התפיסה העצמית שלו ולהסיט את הדיון מרגשות האחר.

הקטנה (מינימיזציה) - הקטנת רגשותיו של הנפגע וגרימת התחושה שהוא קטנוני ועוסק בדברים לא חשובים ("אין לך על מה להתלונן", "יש אנשים בחוץ שאין להם אוכל ובית ואת מתלוננת?", "אז לקחתי לך את הרכב בלי לשאול, אז מה?", "בסך הכל קצת פלירטטתי איתו", "לא שכבתי עם חברה טובה שלך, זו רק חברה רחוקה").

גזלייטינג יכול להיות גם פיזי, גם אם לא מדובר באלימות פיזית של ממש, מדובר במגע לא נעים או לא רצוי. במצבים אלה הפוגע יעוות את תפיסת הפגיעה והכאב של הנפגע באמירות כמו "אל תגזים, זה לא כזה כואב" או "תפסיקי להיות כל כך רגישה" ויותיר את הנפגע בתחושת איום.

במידה מסוימת כולם עושים מדי פעם גזלייטינג, אך כאשר מדובר בהתעללות נרקיסיסטית זהו דפוס קבוע ויציב שמטרתו לייצר שליטה וכוח עבור הנרקיסיסט/פסיכופט ובלבול והתרופפות הקשר עם המציאות עבור הנפגע בקשר. זוהי מעין מלחמת התשה נפשית בה המתעלל יפעל על מנת לקבל את ההסכמה של הנפגע לדברים שאמר כחלק מהמניפולציה, וימשיך לנסות ולשכנע במציאות שהוא מכתיב, עד שהנפגע יקבל את המציאות המומצאת.

איך מתמודדים עם גזלייטינג?

1. אל תוותרו על המציאות שלכם! הזכירו לעצמכם מה נכון לכם, שמרו על עמדה פנימית יציבה ופעלו לפי ראות עיניכם, אך אל תנסו להוכיח את עצמכם ואל תכנסו לוויכוח. זכרו שמטרת הפוגע היא להרפות את האחיזה שלכם במציאות והוא יעשה זאת בכל דרך, אם תתווכחו הוא ימשיך לנסות להתיש אתכם.

2. צלמו, הקליטו או כתבו לעצמכם דברים המחזקים את התפיסה שלכם לגבי המציאות ומה שאתם מרגישים, כדי שתוכלו לחזור ולהתבונן במה ששמרתם כשאתם מרגישים שאתם לא בטוחים במציאות.

3. שתפו חברים שאתם יודעים שתוכלו לסמוך עליהם שיקשיבו, יתמכו ויתנו תוקף כשהמציאות תראה מעורפלת.

4. פנו לטיפול אצל מטפל/ת שמומחה/ית בקשרים שיש בהם התעללות נרקיסיסטית או בטראומה.

לסיכום, חשוב שתדעו שהרגשות, המחשבות והחוויות שלכם אמיתיים ולגיטימיים, וכי במערכת יחסים בריאה אינכם צריכים להוכיח או להילחם על המציאות שלכם. מותר לכם להרגיש, לרצות ולבקש דברים עבור עצמכם, ואלו אינם אמורים להוות איום על מי שנמצא איתכם במערכת יחסים. חשוב גם לדעת שניתן לשקם את החיבור שלכם עם מציאות יציבה התואמת להרגשתכם, ע"י התרחקות/פרידה מהפוגע, תמיכה וטיפול נפשי מתאים.

כותבות הפוסט: חני לורנצי אורן, פסיכולוגית קלינית מומחית, ממקימות עוגן

ועינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית, ממקימות עוגן.