במשך שנים האשמתי את עצמי על כך שכל כך קשה לי. הייתי שבוי עמוק בסיפור שגדלתי במשפחה כמעט מושלמת, אחר כך רגילה, ורק הרבה יותר מאוחר התחלתי לראות מה באמת היה שם. באמצע שנות השלושים שלי, כשהפסיכולוגית שלי דיברה איתי על פוסט טראומה מורכבת והייתה בהלם שאף אחד לא אמר לי את זה קודם, ההלם האמיתי שלי היה אחר. אבל ממה. עד כדי כך התודעה שלי הגנה על עצמה מלהביט באמת. כשהכל התפוצץ, בעוד מתקפה של משפחה שלמה על אדם אחד, החלו עוד ועוד חוטי תודעה להתחבר זה לזה. הבנתי שלא במקרה הכל הרגיש לי מוכ
שאלת שאלה טובה וחשובה, שמטרידה לא מעט אנשים. בקצרה, התשובה היא לא, לא כל הילדים להורים נרקיסיסטים הופכים בעצמם לנרקיסיסטים, אך הם נמצאים בסיכון גבוה לפתח קשת של קשיים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים הכלולים תחת המטרייה הנרקיסיסטית. ילדים בסביבת הנרקיסיסט עלולים לפתח גם סימפטומים גופניים ותחלואות שונות ומגוונות. כדאי לזכור שהילד מנסה למצוא דרכים לחיות בתוך מערכת היחסים הקשה בה הוא תלוי, ולכן מסגל לעצמו התנהגויות שונות. התנהגויות אלו "משתלטות" על היכולת להיות משחקי וספונטאני ו
כשאת נמצאת במערכת יחסים, יש ציפייה טבעית ושקטה שהקשר יהיה עבורך מקום בטוח. מרחב שבו אפשר להירגע, להיות את, ולחוש יציבות רגשית. אך לעיתים, דווקא בתוך הזוגיות מתפתחת תחושת דריכות מתמשכת. תנודות חדות במצבי הרוח של בן הזוג וקושי בוויסות כעס אינם רק עניין של אופי סוער או תקופה מורכבת, אלא עלולים להצביע על דינמיקה עמוקה יותר שמשפיעה ישירות על תחושת הביטחון שלך בתוך הקשר. כשהיציבות הרגשית נעלמת מהקשר קושי בוויסות רגשי מתבטא בכך שבן הזוג מתקשה לנהל את עוצמת התגובות שלו. עבורך, המשמ