שאלת שאלה טובה וחשובה, שמטרידה לא מעט אנשים. בקצרה, התשובה היא לא, לא כל הילדים להורים נרקיסיסטים הופכים בעצמם לנרקיסיסטים, אך הם נמצאים בסיכון גבוה לפתח קשת של קשיים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים הכלולים תחת המטרייה הנרקיסיסטית. ילדים בסביבת הנרקיסיסט עלולים לפתח גם סימפטומים גופניים ותחלואות שונות ומגוונות. כדאי לזכור שהילד מנסה למצוא דרכים לחיות בתוך מערכת היחסים הקשה בה הוא תלוי, ולכן מסגל לעצמו התנהגויות שונות. התנהגויות אלו "משתלטות" על היכולת להיות משחקי וספונטאני ו
כשאת נמצאת במערכת יחסים, יש ציפייה טבעית ושקטה שהקשר יהיה עבורך מקום בטוח. מרחב שבו אפשר להירגע, להיות את, ולחוש יציבות רגשית. אך לעיתים, דווקא בתוך הזוגיות מתפתחת תחושת דריכות מתמשכת. תנודות חדות במצבי הרוח של בן הזוג וקושי בוויסות כעס אינם רק עניין של אופי סוער או תקופה מורכבת, אלא עלולים להצביע על דינמיקה עמוקה יותר שמשפיעה ישירות על תחושת הביטחון שלך בתוך הקשר. כשהיציבות הרגשית נעלמת מהקשר קושי בוויסות רגשי מתבטא בכך שבן הזוג מתקשה לנהל את עוצמת התגובות שלו. עבורך, המשמ
" נמצאתי בקשר עם אדם בעל מאפיינים נרקיסיסטיים שסבל גם מדיכאון, והשתמש במצבו כדי לשלוט בי רגשית לאורך שנים. הוא הפעיל אשמה, דרש שאוותר על חיי האישיים, ואף טען שאני אחראית להתחלת הטיפול שלו. כיצד להתמודד עם מי שמשלב דיכאון ומניפולציות שליטה בקשר? " שאלת שאלה מצויינת על מערכת יחסים עם בן זוג בעל מאפיינים נרקיסיסטיים שסבל גם מדיכאון והשתמש בדיכאון לצורך שליטה בחייך. את השאלה כתבת בזמן עבר (כתבת שהוא:"הפעיל" אשמה ו- "דרש" שתוותרי על חייך האישיים). ייתכן כי מערכת היחסים הזו הסתיימה